חסידי אומות העולם בפולין
חסידי אומות העולם אלו הם האנשים שיצאו מדרכם ללא כל תמורה והאזינו בתקופת הזוועות והאכזריות לזעקת הכאב של היהודים, הם סייעו, הסתירו והגנו על היהודים שעתידם היה צפוי לעונש מוות . אם זה היה מתן מזון ושתייה או החבאתם בין הקירות, מקום מקלט בתוך אורוות איכרים או בורות באדמה הם נתנו יד וכך ניסו להציל את חייהם, מעשה זה אינו מובן מאילו כי אומנם בתנאי סכנה רגילים המצב עשוי להראות טבעי והגיוני לעזור לאדם אחר אך במצב מסוכן, זוועתי וטרגי זה מעשה זה הוא מעשה שלא מובן מאליו המסכן את המשפחות, החברים והשכנים של אותם אנשים -חסידי אומות העולם.
התואר של חסידי אומות העולם ניתן לאזרחים הבודדים שפעלו למען הצלת היהודים ברבי אירופה ועשו זאת מדעת עצמם, בידיעה על הסכנה בדבר ללא כל תמורה או תשלום כלשהו. הם השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה ובאו מעל עמי אירופה כולל עמים אנטישמיים כמו פולין וגרמניה. הצלה זו נעשתה ברוב המקרים בביתו של המציל חסיד אומות העולם, באספקת מזון, תעודות ואישורים מזויפים, עזרה ליהודים בתוך מחנות ההשמדה, חתימה על דרכונים לארץ מפלט ועוד.
ישנם המון סיפורים על אותם אנשים שיצאו מדרכם לעשות משהו שלא מובן מאליו ואנו נתרכז על 4 מהם מפולין.
אירנה סנדלר נולדה ב – 15 בפברואר 1910 ונפטרה ב – 12 במאי 2008, היא הייתה חברת מחתרת שהתנגדה לנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה והצילה כ 2,500 ילדים יהודים. כאשר פרצה המלחמה אירנה הייתה עובדת סוציאלית בגיל 29, היא עבדה במחלקת הרווחה בעיריית ורשה. אירנה ניצלה את תפקידה כדי לסייע ליהודים אך לאחר מכן הגטו נסגר ולא יכלה לעשות דבר. תוך סיכון רב חשבה על דרך להיכנס לגטו כדי לתת עזרה, היא השיגה אישור שמאפשר לה להיכנס פנימה כדי לבחון את תנאי התברואה. היא סייעה בהברחת יהודים מהגטו, בתוך ארונות קבורה, שקי תפוחי אדמה או אפילו תיבות מכשירים אל החלק הארי של העיר ועזרה במציאת מקומות מסתור. כאשר הוקמה מחתרת ז'גוטה כבר המון יהודים גורשו מוורשה לטרבלינקה וכשהמחתרת החלה לפעול המון יהודים מורשה נרצחו אך עדיין הצליחו לסייע ליהודים שנאבקו כדי לשרוד, אירנה הייתה פעילה מרכזית במחתרת והייתה אחראית על מחלקת הילדים. גם אחרי שגטו ורשה נהרס ונשרף כמעט עד היסוד אירנה ניצלה את הקשרים שלה בבתי יתומים ומוסדות לילדים נטושים כדי לשלוח אליהם ילדים יהודים. ב – 20 באוקטובר 1943 אירנה נעצרה ועונתה על ידי המשטר הגרמני. עד מעצרה הספיקה להסתיר ראיות כמו כתובות מוצפנות של ילדים שטופלו על ידי ז'גוטה וסכומי כסף ששולמו לחלק מן המסתורים. היא נידונה למוות אך פעילי המחתרת הצליחו להצילה על ידי שוחד פקידים. גם כשהייתה קרובה למוות היא לא ויתרה והמשיכה לעשות מה שיכלה, גם כשידעה שהרשויות עוקבות אחריה היא המשיכה לפעול למען היהודים תוך כדי להתחבא בעצמה.
אירנה סנדלר
אירנה סנדלר - המלאך בלבן שהצילה אלפי ילדים יהודים בשואה
יאן קרסקי
יאן קרסקי נולד ב – 24 באפריל 1914 ונפטר ב – 13 ביולי 2000. ב – 1935 סיים את לימודיו באוניברסיטה והחל לשרת כפקיד במשרד החוץ הפולני, לאחר כיבוש פולין על ידי גרמניה בספטמבר 1939 הצטרף למחתרת הפולנית, "ארמיה קריובה". ירן קרסקי שימש כשליח הממשלה הפולנית שישבה בצרפת לפני שעברה ללונדון בגלל נפילת צרפת, באוקטובר 1942 נשלח קרסקי לצאת בחשאי ללונדון ולהעביר מידע, דין וחשבון על המצב בפולין בפני נציגי הממשלה הפולנית. הממשלה הפולנית התעניינה גם בפוליטיקה הפנימית של המחתרות השונות בפולין לכן נפגש קרסקי עם מנהיגי המחתרות השונות. אחד המסרים שהפצירו בו שני מנהיגים יהודים היה ליידע את העולם לגבי המצב הנואש של היהודים בפולין, "העם היהודי עמוד בפני הכחדה". המנהיגים היהודים נגעו לליבו של קרסקי והחליט שהוא צריך לראות את הדברים הללו במו עניו, תוך סיכון החיים שלו קרסקי התגנב בחשאי אל תוך הגטו הגדול ביותר בפולין – גטו ורשה ואל מחנה באזור לובין. קרסקי היה מזועזע מן המראות הקשים ושכנע את עצמו שמוטלת על עצמו החובה לא להיות רק שליח של המחתרת הפולנית אלא גם להיות לפה לזעקתם של היהודים הנואשים, הגוססים והמושמדים בפולין. בנובמבר 1942 הגיע קרסקי ללונדון ומסר את הדין והחשבון לממשלת פולין. לאחר מכן יזם פגישות עם וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה ומדינאים אחרים, אנשי ציבור ועיתונאים. הוא נסע לארצות הברית ונפגש עם הנשיא רוזוולט ומדינאים אחרים אך לא הצליח לעורר דעתם ודעת הקהל נגד השמדת היהודים. בכל זאת בזמן ששהה בארצות הברית כתב ספר אודות על המחתרת הפולנית בו הקדיש פרק נכבד לשואת יהודי פולין. אומנם לא הצליח להציל אף יהודי אך המאמצים שלו תוך סיכון חיו לחשוף את המצב של היהודים ומאוחר יותר לנסות לעורר את בנות הברית לפעולת הצלת מיליוני יהודים באירופה גרמה לוועדה לציון חסידי אומות עולם לזכות אותו בתואר המגיע לו.
מטילדה גטר
Small Heading
מטילדה גטר נולדה בשנת 1870 ונפטרה בשנת 1968 והייתה נזירה פרנציסקנית קתולית ממשפחתה של מריה בורשה מסדר דתי פולני של נשים שעסק בעבודת חינוך, בעיקר בקרב יתומים ודאג לחולים בבתי חולים. ב – 1942 החליטה גטר לקבל את הילדים היהודים שנמלטו מגטו ורשה שהובאו אליה ולהם היא נתנה מחסה במוסדות השונים של המסדר. גטר הייתה פעילה בהצלתם של כמה מאות ילדים יהודים ממוות ודאי. מטרתה העיקרית לא הייתה לזכות בנפשות חדשות לכנסייה אלא להציל חיי אנוש. גורמים מסוימים האשימו אותה שהיא מסכנת את חייהם של יתומים לא יהודים רבים שהתגוררו בבית המסדר ולזה השיבה, הודות לנוכחות הילדים היהודים האל לא יוכל להרשות שיקרה דבר רע לשאר הילדים. כאשר הגסטפו קיבל אישור וערך פשיטות על בתי היתומים הילדים היהודים הועברו למקומות מחסה זמניים. אם ההתרעה הייתה קצרה מידי ולא היה זמן לפנות את הילדים היהודים היו חובשים את ראשיהם או פניהם של אותם ילדים, כביכול בעקבות פציעה. לאחר המלחמה הועברו הילדים להוריהם או לקרוביהם. מניעיה של גטר על פי הצהרתה היו אמונותיה הדתית, היא לעולם לא דרשה תשלום או החזר על מעשיה.
אנטון סוחיסקי
אנטון סוחינסקי היה בן אדם מנודה ומתבודד שכונה שוטה הכפר. לעולם לא התחתן והיה צמוד לביתו הקטן והצנוע בזבורוב. השכנים שלו לעגו לו בגלל אופיו העדין ואהבתו לכל היצורים החיים אך כאשר המוסריות קרסה וכשהרוב המוחלט של האנשים הפנו את גבם ליהודים באדישות או בכוונה, אנטון סוחינסקי היה זה שניסה ודבק באמונתו לתת עזרה והצליח להציל את החיים של שישה יהודים. משפחת צייגר הכירה את סוחינסקי עוד לפני המלחמה וגם לאחר גלי הרציחות הראשונים בזבורוב לא הסכימה המשפחה לקבל את הצעתו של סוחינסקי להסתירם. רק ביוני 1943 וכשפשטו שמועות שהגרמנים עומדים לחסל את כל יהודי זבורוב הנותרים החליטו שאין ברירה אלא להפקיד את חייהם בגורלו של אותו "שוטה הכפר". המשפחה הייתה מורכבת מאב המשפחה יצחק, האם סוניה, ושני הבנים שלי ומיכאל ובנוסף לקחו איתם אשה נוספת ונערה נוספת בשם אווה הלפרין שאיבדה את כל משפחתה ונותרה לבדה. כשהגיעו לביתו של סוחינסקי גילו שהוא כבר מסתיר במקום נערה בשם ציפורה שטוק והחביא את כולם במרתף הבית. בשלב מסוים גילו שכניו של סוחינסקי את היהודים המסתתרים והחלו ולהציק להם ולמצילם, הם סחטו מהם כסף כתנאי שלא יסגירו אותם, יצחק צייגר החליט שלא לעמוד בשקט לגבי הסחיטה הזו, שלף אקדח והחל קרב ירי שבו נהרגה האישה שהסתתרה עמם. מהחשש שהגרמנים יבחינו ביריות ונקמה מצד השכנים החליטו המסתתרים להימלט אך השלג והכפור אילצו אותם לחזר לביתו של סוחינסקי שהסתיר אותם בעליית הגג עד שסיים לחפור להם מקום מסתור תת קרקעי חדש יחד עם יצחק זייגר. היו הם במשך תשעה חודשים דחוסים בתוך חור חשוך באדמה, סוחינסקי היה מביא להם כל מזון שהצליח למצוא ולהשיג והיה מפנה את הסיר ששימש לצרכים. בנוסף היה צריך להתמודד עם הסכנה שייחשף על ידי שכניו או הגרמנים, פעם אחת הגיעו יחידת שוטרים מקומית שחיפשו אצלו וחקרו אותו, הם חיפשו במרתף ליד המחבוא בו היהודים דחפו סמרטוטים לפיהם על מנת לא להשמיע קול. ולבסוף הגיע יום השחרור, לאחר תשעה חודשים שלא היו בחוץ פעם אחת, לאחר זמן רב ללא כל תזוזה, בקושי יכלו ללכת והסתנוורו מאור השמש, נשארו יחד ששת האנשים לזמן מה ולאחר מכן כל אחד הלך לדרכו וכל זאת בזכות עוד חסיד אומות עולם אנטון סוחינסקי.
:מקורות מידע
:האתר של יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה
ויקיפדיה
סרטון יוטיוב) אירנה סנדלר - המלאך בלבן שהצילה אלפי ילדים יהודים בשואה) https://www.youtube.com/watch?v=yqNIK0qSvTs&t=1s
טקסטולוגיה
ספר - "יאן קרסקי, סיפורה של מדינה במחתרת" - נכתב על ידי יאן קרסקי, תורגם על ידי ניר
רצ‘קובסקי
ספר – היא נתנה להם חיים, אירנה סנדלר, האמא של ילדי גטו ורשה. נכתב על ידי אנה מיישקובסקה.
תודה רבה לחברי הקבוצה
ירין, אור, שחף, שיר, זיו ולידור!
