הגזרות של הנאצים בפולין
והשפעתן על האוכלוסיה היהוד ית והפולנית
מה היו יחסי הפולנים-יהודים בתחילת הכיבוש הגרמני?
• חנויות ובתי עסק יהודים נפרצו ונבזזו; עוברי אורח יהודים ספגו הערות משפילות ולעתים הוכו ברחבות.
• הפגיעות הוצגו כתוצאה של גורמים לא קשורים לפולין ולפולנים.
• ההתבטאות האנטישמיות לא נזקפו ברחובות העם הפולני; בה בעת ביטויי האהדה כלפי יהודים, ואפילו החוויה המשותפת במנוסה. כל אלה נהפכו להוכחה לקיומו של הקשר בין יהודים לפולנים.
• מעל 1000,000 חיילים יהודים התגייסו לצבע הפולני ערב מלחמת העולם השנייה, מרביתם שירתו כחוגרים בחיל הרגלים.
• המפקדים הפולנים הפלו את חייליהם היהודים בחלוקת נטל המשימות הצבאיות השנואות.
• חלק מהחיילים היו עדים לתקיפה מילולית או פיזית על היהודים כבר בשעות הראשונות של הגיוס ובמלחמה עצמה.
• שבויי המלחמה היהודים היו אמורים להשתחרר לבתיהם אך הם לא יכלו לחזור לאזור הרוסי ולכן גורלם נרחץ למוות.
• לפני המלחמה פורסמו הוראות שדרשו לחלק את השבויים על פי קריטריונים של גזע ולאום, ולכן כבר בשעות הראשונות בשבי הופרדו 16000 חיילים יהודים מחבריהם לנשק הפולנים.
• שבויי מלמה יהודים אשר התגוררו לפני פרץ המלחמה באזורים שכבשו הרוסים נרצחו בהמוניהם לאחר מספר שבועות; אומנם על פי ההסכמים שנחתמו בין גרמניה הנאצית לרוסיה השבויים היו אמורים לחזור לבתיהם, ואלם הגרמנים לא נתנו ליהודים החיילים לחזור לבתיהם באזור הרוסי (ששם יוכלו להצטרף לכוח לוחם) ולכן נחרץ גורלם למוות.
• עשרות אלפים יהודים שהתגוררו באזור שכבשו הרוסים הובלו בצעדות מוות מלובלין לביאלה פודלסקה
(Biala Podlaska) ולאתר ששימש כעבור שנתיים את מחנה המוות סוביבור ששם נורו למוות.
• היהודים אשר הגיעו משטחים שנכבשו בידיי הגרמנים נשלחו למחנות שבויים ושוחררו לבתיהם לקראת סוף שנת 1939 ובראשית שנת 1940.
• חיילים יהודים העידו כיצד עזרו חיילים פולנים לגרמנים לזהות יהודים אשר כמה ימים קודם לחמו איתם ביחד; אחרים תיארו איך חבריהם לנשק לעגו להם על כך שנשארו בשבי לעומת הפולנים ששוחררו לבתיהם; החיילים היהודים תיעדו כיצד התעללו בהם; והיו שכתבו כי התנהגות החיילים הפולנים הייתה החוויה הקשה ביותר שחוו בשבי.
• בעקבות חווית המלחמה והשהות בשבי גיבשו החיילים היהודים מסקנות בנוגע לחברה היהודית, מראשית המלחמה תפסו בוז ושנאה כלפי פולין וכלפי הפולנים.
• החיילים היהודים שנלקחו בשבי היו במצב כלכלי נורא, בגדיהם נלקחו מהם בעקבות פקודה גרמנית שאסרה על שימוש בפריטי לבוש צבאיים.
• בשנת 1940 מתאים שחרורם של שבויי המלחמה היהודים מהמחנות.
• לסיכום- עדותם המרשיעה של השבויים היהודים על פולין והפולנים עמדה בסתירה לדימוי הפולני הכולל שהיה ליהודים רבים, מסיבה זו תיאורם השליליים בעניין הפולנים לא נשמעו.
חריגותם הכלכלית והחברתית של החייליים ותפיסותיהם השונות באשר לסביבה תרמו לדחיקת חלקם ולצמצום המקום שניתן לחוויותיהם.
מה היה בראשית הכיבוש הגרמני בפולין(טרם הקמת הגטאות)?
• גורלם של היהודים היה שונה בכל מקום ומקום בכל זמן וזמן ואצל כל אדם ואדם.
מה הייתה התנהגות הפולנים כלפי היהודים?
• הפולנים התייחסו בזלזול רב כלפי המסמכים של היהודים.
• בסוף נובמבר 1939 כלכלן וסטטיסטיקן סוליאליסטי מוורשה כתב כי מאז פרסום הוראות הצו על ענידת סרט הזרוע, יהודים היוצאים לרחוק נתונים באופן מיידי לסכנת התעללות ובשל כך רבים מהיהודים נוטים להימנע מלצאת לרחוב על פי דבריו "תופעה מנחמת אחת היא שכללית, מצד האוכלוסייה הפולנית הנוצרית נחשפים לאמתו של דבר(רגשות) השתתפות בצער, ובכל מקרה אין גילויי אנטישמיות בולטים".
• גם חיים אהרון קפלן אשר לרוב נמנע מלייחס התנהגויות חיוביות לפולנים, מתאר את התנהגות הפולנים להראות את הקלון במילים אלה- סוף סוף התחילו גם הפולנים להבין כי השנאה ליהודים, שהכובש מפיצה בניהם, אינה אלה אופיום, משקה משכר בכדי להכותם בסנוורים ולהסב את עיניהם משהשונא האמיתי. חשוב חשבנו ש"הסימן היהודים" יהיה נושא להיתולים וללעג בעני הארץ וטעינו. אין שום יחס של זלזול ושל התכבד בקלון חברו. להפך מראים השתתפות בעלבונות.
• על רקע נסיונות הגרמנים להדגיש את זרותם של היהודים, חשו יהודי הערים כי סביבתם הפולנית מתנגדת לצעדים המפלים, משפילים ומביעים כלפיהם רגשות חמלה.
מה היו פגיעת הפולנים ביהודים?
• פגיעה בקשישים- תולשים שערות עד זוב דם כשפרצופים קורנים מצחוק הנאה.
• "יהודי לודז' נבוכים, הפחד הטיל ארסו בלבבות. מסוכן לצאת החוצה. מספר שעות רק הספיקו לסם הנאצי להרעיל חיי רבבות בני אדם ומה יהיה הלאה? איכה נחזיק מעמד?".
• תושבי לודז' הגרמנים ארבו ליהודים "כחיה צמאה לדם".
1) בתחום הגנרלגוברנמן החלו לפעול שלחות של תוכנית ארבע השנים (vierjahresplan) וחברות גרמניות גדולות הקימו סניפים בגנרלגוברנמן או העבירו לידיהן מפעלים שקיימים שם. ליהודים לא נועד שום מקום בתוכניות הגרמניות . קרה אומנם שאנשי כלכלה גרמנים או בעלי יוזמה אשר חיפשו אנשי מקצוע נתקלו ביהודים ומסרו הזמנות ליצרים וסוחרים יהודים.
2) לאחר שבעלי עסק יהודים הוחרמו כליל ובוורשה התמקם מספר קטן של בתי מסחר סיטוניים גדולים בבעלות גרמנית ופולנית המשיכו בתי המסחר להזמין בגנבה מוצרים רבבים אצל יצרנים יהודים, בתכנון המקיף אין ליהודים מקום או נכון יותר הם מנושלים מכל העמדות הכלכליות וממקורות הפרנסה.
3)הירשפלד מספר בזיכרונותיו: באים למשפחה יהודית ונטלים הכל: תמונות, שטיחים, רהיטים, נעלים וכדומה. דוגמה: האם מבקשת שישאירו לפחות את מיטת הילד התשובה היא כי ילד יהודי אינו צריך מיטה. אל הדוצנט ברוקמן באים חיילים גרמנים וגונבים, ספריות של רופאים צעירים מוחרמות.
4)בתי עסק יהודיים נמסרים להנהלה של "נאמנים" גרמנים. בדרך כלל מאבד כך היהודי את רכושו ואת מקום עבודתו כאחת.
5)כבר מראשית הסדר החדש בפולין נתפרסמה שורה של הוראות שגרמו נזק לכלכלה היהודית - נתפרסמה הוראה ובהוראה זאת כלולות הגבלות חמורות הנוגעות לפעילות הכלכלית של היהודים בארץ : מותר לשלם ליהודי לכל היותר 500 זלוטי, השאר יירשם בחשבון חסום של מוסד כספי, מותר למשפחה יהודית להחזיק מחוץ לבנקים לכל היותר 2000 זלוטי ועוד. ההוראות הנ"ל מנעו מהיהודי כל אפשרות לקיים עסקה מסחרית או הזמנה כלשהי בעל סכום גדול .
6)אין לתת ליהודים גישה אל התעשייה- יש להרחיק את היהודים באופן מוחלט מעורקי כלכלה מרכזיים. יש כאלה שרוצים להיעזר ביהודים באיסוף הגרוטאות ושיירי חומרי גלם. (ענפים פחותי ערך).
7)ב26 באוקטובר פרסם פרנק הוראה על חובת עבודת הכפייה שתחול על היהודים בתחום שלטונו. ארגון עבודת הכפיים היהודית וניצולה התרכזו ידי הס"ס וזרועות המשטרה הגרמנית.
7)בינואר 1940 הוכרזה חובת הרשמה (ראשונה) של יהודים לעבודת כפיים - הגילאים של הגברים היו מגיל 12 עד 60 . לפי ההוראות חובת ההרשמה הוטלה בראש ובראשונה על גברים צעירים יהודים. יחידות הצבא והס"ס שהיו הצרכנים הראשיים של עבודת הכפיים לא צייתו בדרך כלל להוראות של המשרד.
תנאי העבודה היו קשים ביותר, מרבית היהודים לא היו מורגלים בעבודה פיזית מפרכת, ונוסף על זה סבלו העובדים ממחסור בתזונה ובלבוש מתאים. ולמרות זאת לא יום העבודה הארוך הוא שהכביד עליהם אלא היה קשה ביותר לשאת את ההתעללויות הסדיסטיות. יהודים בעלי חזות אינטלגנטית ויהודים בלבוש מסורתי או מהודר היו קורבן מבוקש של סדיסטים.לא גיל, לא מצב בריאותי ולא מעמד יכלו לשמש מגן מפני חטיפות לעבודה ועינויים. למחנות העבודה נשלחו החלשים ביותר בציבוריות היהודית.
8) המחירים של מוצרי המזון עלו כפליים, או פי שלושה או ארבעה ממחיריהם לפני המלחמה. בפברואר - מרס 1940 הייתה עליית מחירים נוספת - עד כדי פי חמישה ואפילו עשרה מהמחירים לפני המלחמה. בינואר 1940 הונהגה שיטה של חלוקת מזון בכרטיסים , בהתחלה לפולנים וליהודים היו אותם כרטיסים שמסמנים סוגים וכמויות מזון אולם כבר בפברואר בא שינוי. היהודים יכלו להירשם רק בחנות שבבעלות יהודית, עד מהרה ניתנו ליהודים כרטיסים בצבע אחר, מוטבעים במגן דוד גדול, היה גם שינוי בתוכן - מזון מגוון יותר ניתנו לפולנים בלבד. והכמות קטנה יותר. רינגלבלום מציין כי ליהודים לא ניתנו שום רשיונות לחלוקה רשמית של פחם.
9) התעמולה הגרמנית הכתימה את היהודים כנושאי חיידקי המחלות, וניצלה את התחלואה להגברת הפירוד בין היהודים ושאינם יהודים.
10) רופא מפקח היה רשאי להטיל את גזרת החיטוי על בניין שנמצא מלוכלך ומוזנח. סגירת הבתים ומעצר הבית שהוטל על הדיירים וכן מכת החיטוי והמקלחת הכפויה לא סייעו להדברת המחלה אלא נהפוך הוא התהליך כולו הוסיף לסבל ולהפצת המחלה. בשעת החיטוי גוזזים לנשים - מחלפותיהן ולגברים - זקניהם . קבוצה של מאה איש נכנסת למרחץ ושוהה בו מחמש עשרה עד עשרים שעות , כל אחד מחויב לעבור דרך מדורים שונים וכל אחד בערך מארבע עד חמש שעות. ערומים, נחלשים ורעבים מחכים לסידור כמעט יממה שלמה.
פנקס הקהילות – גזרות הנאצים על היהודים בפולין
הצווים (הגזרות) הראשונים נגד היהודים פורסמו במהלך חודש נובמבר. הצו החמור מכולם, שפגע בכל יהודי היה הצו שחייב את היהודים לענוד סרט לבן בצאתם מבתיהם. הסרט היה ברוחב 10 סנטימטרים ועליו מגן דוד כחול וחובה לשאת אותו על שרוול ימין של הבגד העליון.
צו נוסף שפורסם לאחר זמן קצר היה שכל חנות של יהודים חייבת להיות מסומנת.
הוראה נוספת שחלה על כל האוכלוסייה, דרשה מהיהודים למסור את כל מקלטי הרדיו הביתיים ואסרה על החזקתם.
בינואר פורסמה גזרה נוספת שאסרה על היהודים לנסוע ברכבות. זהו כלי התחבורה היחיד שעמד לרשותם. גזרה זאת ניתקה את היהודים במקומות היישוב השונים.
1.גזרות כלכליות: בספר פנקס קהילות חלק 2 כתוב דוגמא לכך: בתחילת אוגוסט 1941 הוטלה על יהודי לבוב הקונטריבוציה הראשונה בסך 20 מליון רובל את הכסף נצטוו למסור תוך 10 ימים כך עצורו הגירמנים 1000 בני ערובה מבין נכבדי בקהילה להבטחת מילוי הוראה זו ולשם הטלת אימה על הציבור היהודי.
ב17 באוקטובר מחוז וארשה הוציא הוראה שאוסרת על היהודים לרקוש או לחכות עסקים שבבעלות יהודים
גזרה 2: (עשן בחולות) ב- 15 ביולי 1941 ניתלו בלבוב מודעות שלפיהן נצטוו כל ההיהודים כולל מומרים עד דור שלישי, לענוד על זרוע ימין סרט לבן מבד ועליו מגן דוד כחול, הוא "סרט היהודים", או "אופסקה" בפי היהודים. מעטה ניתן היה לזהות מיד כול יהודי. יהודי שיצא בלי סרט היה מזהה ונתגלה, היה מובל למשטרה ומשם היה יכול להציל אותו רק מזלו הטוב.
יחסי פולנים יהודים-כיבוש גרמני+גזרות+פגיעות פולנים על יהודים
התנפלות כנופיות פולניות על יהודים
בתאריך 22.7.1941, ראש העיר האוקראיני פרסם הוראה על מנת להקים ועד זמני לקהילה היהודית.
הועד יהיה מורכב מ7 אנשי ציבור יהודיים הבולטים ביותר וממנהיג בשם יוסף פרנס.
שלטונות הכיבוש של הגרמנים השפיעו לרעה להכללתם של מנהיגים ידועים לוועד.
נעשו מאמצים רבים וקשים תוך לחץ גרמני כבד על מנת להרכיב את הוועד.
לאחר מכן תפקידו של יושב ראש הוועד הוצע אך התפקיד סורב. כתוצאה מכך חיפשו מנהיג חדש ומצאו אדם בשם אברהם רוטפלד אשר היה מנהיג הציונים הכלכליים בגאילציה המזרחית.
1.גזרות כלכליות: בספר פנקס קהילות חלק 2 דוגמא לכך: בתחילת אוגוסט 1941 הוטלה על יהודי לבוב הקונטריבוציה הראשונה בסך 20 מליון רובל את הכסף נצטוו למסור תוך 10 ימים כך עצורו הגירמנים 1000 בני ערובה מבין נכבדי בקהילה להבטחת מילוי הוראה זו ולשם הטלת אימה על הציבור היהודי.
ב17 באוקטובר מחוז וארשה הוציא הוראה שאוסרת על היהודים לרקוש או לחכות עסקים שבבעלות יהודים
גזרה 2: (עשן בחולות) ב- 15 ביולי 1941 ניתלו בלבוב מודעות שלפיהן נצטוו כל ההיהודים כולל מומרים עד דור שלישי, לענוד על זרוע ימין סרט לבן מבד ועליו מגן דוד כחול, הוא "סרט היהודים", או "אופסקה" בפי היהודים. מעטה ניתן היה לזהות מיד כול יהודי. יהודי שיצא בלי סרט היה מזהה ונתגלה, היה מובל למשטרה ומשם היה יכול להציל אותו רק מזלו הטוב.
כתבים אחרונים יחסי פולנים יהודים:
עזרה הסוציאלית הנאצית- חוטפים לעבודה, בריונות אנטישמית, שוד בתים וחנויות וצילומים התנפלויות ברכבות.
לאחר שהוחרמו מוצרים בפולין ונכבשה העיר… חילקו ליהודים מרק ולחם לשם הסרטת סרטון תעמולה לבירה שנכבשה באותו הזמן.ולאחר שסיימו לצלם החלו הגרמנים להכותם.
לאחר מכן החלו לחטוף אותם לעבודות כפייה בעוצבות הצבאיות.
המילה JUDE הייתה המילה שהפושעים האנטישמים ידעו והשתמשו בה.
הסרטים המיוחדים ליהודים לא היו מופצים לכן היה קשה לגרמנים ונאצים להבדיל מי יהודי ומי לא, האנטישמים (ימח שמם וזכרם) היו מצביעים ''בחפץ לב'' על היהודים.
קשר מספר 1- אנטישמים הגרמנים לבין הנאצים- מטרה מחברת-יהודים.
התעללו בבאי המחנות, ופצעו ורצחו כל מי שלא היה לו כסף להציל עצמו מהם.
היתה אימה על היהודים בצד הארי משודדים במדים ומלשינים במקצועם, שהיו חושפים אותם בעזרת השיר על היטלר.
היהודים שמכרו ברחובות היו שולחים אליהם את הגרמנים במדים שיקחו מהם את סחורתם וקנו אותה מהם בפרוטות.
הביריונים הוליכו את הגרמנים למחסניהם וחנויותיהם של היהודים ושודדים אותם בסכומים של מיליונים שנאספו במשך דורות.
שיתוף פעולה- אנשי צבא - גרמנים.
ביבליוגרפיה:
יחסי פולנים יהודים-כיבוש גרמני+גזרות+פגיעות פולנים על יהודים: http://www.yadvashem.org/he/holocaust/about/outbreak-of-ww2-anti-jewish-policy/conquest-of-poland
פנקס הקהילות – גזרות הנאצים על היהודים בפולין: ספר כרך 4
ספר יהודי ורשה - עמודים 54-69
ספר כרך 2
הספר "אנו יהודי פולין"
חברי הקבוצה: תמר, נועם א, עילי, מיכל, הודיה וירדן.
